הדס ניל / בלדה לגרוק |
גרוק עצובה
תמיד רחמתי עליך
בדרכך לבדך
נלחמת עדיין.
עוד רוצה לגעת בפרח
והגבעול בין אצבעותיך נשבר
עוד רוצה לראות את היום
ומקפיא מבטך את המחר
זה אל גופך הקר והכחול
זה לא החורף
זה הלב שלך, גרוק
גוש קרח איום
לעולם תמיתי אותנו בחפשך אחר חום.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|