|
גרוק עצובה
תמיד רחמתי עליך
בדרכך לבדך
נלחמת עדיין.
עוד רוצה לגעת בפרח
והגבעול בין אצבעותיך נשבר
עוד רוצה לראות את היום
ומקפיא מבטך את המחר
זה אל גופך הקר והכחול
זה לא החורף
זה הלב שלך, גרוק
גוש קרח איום
לעולם תמיתי אותנו בחפשך אחר חום. |
|
|
זה הכל בראש
שלי, אני
יודע!!!
אז תנו להוריד
אותו בשקט!
שלמה נור, סטלן
חולה נפש
במצוקה, מסתכל
על הקערה שלו
ומתלונן! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.