|
לילות מתמלאים בניחוח שונה
ופניך מבין שמיכותי נפקדות
וכבר אינך רשאי להיכנס
ולבוא בי יותר
אם אראה אותך בפינת הרחוב
ברכת שלום לך אלחש
נשיקה מנומסת תוגש אל לחי
ואתה - לא תצבוט ישבני בקריצה שובבית
ואני לא אחליק כף ידי על גבך למזכרת
את שם חיבתי לא תלחש-
ודאי אותו תעניק לאחרת
ואני, בין אותן השמיכות,
עם אחר מתכרבלת. |
|
|
- "סליחה, מה
השעה?"
- "אני לא יודע,
אין לי שעון".
- "מה?"
- "אה, חשבתי
ששאלת 'מה
השעה?' |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.