|
לילות מתמלאים בניחוח שונה
ופניך מבין שמיכותי נפקדות
וכבר אינך רשאי להיכנס
ולבוא בי יותר
אם אראה אותך בפינת הרחוב
ברכת שלום לך אלחש
נשיקה מנומסת תוגש אל לחי
ואתה - לא תצבוט ישבני בקריצה שובבית
ואני לא אחליק כף ידי על גבך למזכרת
את שם חיבתי לא תלחש-
ודאי אותו תעניק לאחרת
ואני, בין אותן השמיכות,
עם אחר מתכרבלת. |
|
|
האם הרמיזה "שלח
לחמך" היא שכאשר
הסלוגן לא מופיע
הלחם נשרף וכל
הטעם הלך לו
לאנשהו?
חנהל'ה אופה
קטנה, יש לה
קמח, מים. כל
היום היא לשה,
לשה, בצק
בידיים.
המציאות. אללי
המציאות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.