בלילות הבודדים
הדפים מחליפים את חברותינו השותקת
הם מזכירים לי אותך-
כמוך, נותנים לי מקום לפרוק הכל
מקשיבים לי, כמוך,
מכילים את עולמי.
הם שותקים כמוך ולא אומרים מילה.
לבנים כמוך וטובים אלי כמוך
נותרים במקומם וגם הם כמוך-
מחכים שאפרוק הכל, ארגע וארדם.
מביטים בי מפינת המיטה
בעודי בשנתי חצאי מילים ממלמלת
וכמוך- הם אינם הוגים מילה
נותנים לי את כל קידמת הבימה
לא עושים דבר- כמוך
רק מחכים שארשום ואבוא בהם עוד
שאתן את הכל ואתרוקן.
הדפים הלבנים מחליפים את אהבתינו שחלפה
ליבי מצוי במהומה-
האם אדם אתה
או עוד דף לבן מתוך מחברת עלומה. |
