על הפרסומת המערבית ביותר שאפשר...

מספר אנשים עומדים בתחנה. הם אוכלים בחיפזון ארוחת בוקר משונה
ביותר. אחת ממש מנסה לחתוך ירקות על קרש חיתוך. והנה, אחת מהם
שותה משקה יוגורט.

מה רע בזה? אולי כלום. אבל אז מכריזה הקריינית בהתנצלות מעושה
"לאנשים ש... אין להם זמן לארוחת בוקר..."
פרסומת רעה. פונדמנטליזם מערבי מוצג שם. גם לי אין תמיד זמן
לארוחת בוקר, אבל אני לא גאה בזה והופך את זה לדרך חיים. אבל
האדם המערבי, אץ רץ לו כעכבר במבוך, שוכח לטפל בעצמו, כל "פוד"
חייב להיות "פאסט פוד" והמהירות מקודשת על פני השפיות.
אז מה חדש פה?  כלום בעצם, אבל זו הפעם הראשונה שלפחות אני
שמתי לב שזה כל כך מובלט בפרסומת כדרך חיים רצויה.