|
שבויות ידיי באזיקים ובשרשרת
רוצות הן לכתוב לעולם את תחושתן
החיים ממשיכים במרוצתם
אנשים רצים כשנשמתם נשרפת
ואני שותקת
וזה טוב! אמא אומרת
היא מדברת אל אוויר
אז למה לדבר בכלל אם אין איש שומע?
הלב דופק במרץ והדמעות ממאנות לצאת
ממיתות אותי לאט ואני גוססת
שותקת
וזה טוב! נכון??? אמא אומרת
ולמה אתה שותק? על אבא צועקת
איך עיניך לא רואות את הדם?
איך ידיך לא עושות דבר?
הוא משותק, אני אומרת
שבויות ידיו באזיקים ובשרשרת
והשנים עוברות ללא חלום
והמעשה הופך לשקט |
|
|
למה לסימן שאלה
קוראים סימן
שאלה ולפסיק לא
קוראים סימן
פסיק?
זה הכל הקמץ הוא
והחטפתח במאפייה
מול הסגול, שנים
שהם יחד עם
הסימן קריאה
מנסים לעשות
מונופל, איפה
החולם כשצריך
אותו, אם הייתה
נקודה זה לא היה
קורה.
ערד עזמוביץ
בסלוגן לא קריא. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.