אף פעם לא ביקשתי לשנוא אותך
גם לא ארצה
אבל עם כל העצב והכעס
זה לפעמים יוצא

החיוך הנשמע בטלפון בקולך
הצליח לחדור לשד עצמותיי
למעמקי נשמתי
להרעיש את כל כולי
והנה אני
שוב שונא את עצמי

היית כל כך ברורה, יפה
אמיתית, אפילו רבנו
הייתי מאושר היה לי טוב
רק חבל שאז התעוררנו
והבנתי שכבר יותר מידי זמן
את לא פה
לא במיטה הזאת
גם לא תיהיה
למה אני עצוב
ואז אני שונא
אותך או אותי

אמרתי לך זאת דרך אל חזור
והנה אני הולך קדימה
מועד ונופל
כי אי אפשר ללכת ישר
ולהביט לאחור

חיילה, אהובה שכבר לא שלי
כל כך הרבה כתבתי
ונצרתי אצלי
את כל העצב
שפורח בעמקי נשמתי
רציתי לשלוח שתדעי
אולי גם אצלך השמש זורחת
על שדות פרחים
פירות של זכרונות
וגעגועים
שפורחים ומעציבים

אבל...
לא אהיה ללעג
ולא תידעי לעולם
גם ככה הגורל
צוחק שם למעלה
עליי עלייך ועל כולם