בעז גלעד / מנצ' שנדרסה |
מחדיר בי שיגעון געגוע.
היית לרגע
וברגע היית.
את לא מרגישה מאום - אני פה שוכב ופצוע.
השארת אותי בודד,
נותר עם סוגיות הבכי להתמודד.
אמנם אהבה של חום הבית
תתחלף באחר או אחרת
אך הרגשות הפיספוס והעוול
לא יחלפו כמוך. לעולם.
ועינייך המבינות, היחידות
ירדפו את בדידותי
בכל החלומות, בכולם.
בעלת חיים את כבר לא.
כעת חייך בבעלות זכרוני.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|