הדס ניל / זר אישי |
ושפתיך, מרפרפות כמו רוח
עיניך, צבען ידוע ומוכר
ורגליך, הולכות ככל אדם.
מילותיך, כ"כ מדוברות
ושיריך, קראתי עליהם רבות
רגשותיך, מגופך לחוץ.
לא ידעתי אותך הרבה
לא ידעתי את כולך
אבל את גבך,
הרחב, אטום ומשורג
חסון ולא נגיש
ידעתי, אולי טוב מדי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|