ברוך אתה אדוני, בורא הדיכאון.
ברוך אתה, אלוהינו ואלוהי אבותינו שבראת ברוב חכמתך בצלם
חמלתך ובסגולת אלוהותך את הדיכאון הזכור לטובה.
על כל פעם בה בהיתי בקירות ריקים חושב רק עליה, מתעטף בשמיכת
דכדוך עבה ונעימה, ולא רוצה לצאת.
על דמעות צער מתוקות שמלאות רק בשמה הגדול זולגות לאט לאט
וחונקות את הגרון.
על כך שהדיכאון נותן לך שמחה פי כמה וכמה מונים על כל חיוך
קטן, וממעיט בכל אבל גדול ומבטלו כמעט בכלל.
על רחמים עצמיים, חמים ונעימים ששוטפים אותי כליל ומותירים
טעם של עוד.
על כל אלה, תודה לך אדון נכבד, שנתת לנו כל כך הרבה
הזדמנויות לחשוב על עצמנו ולשכוח מכל העולם היפה שיצרת, רק
כדי שכשנצא מהדכאון הכל יהיה פורח מסביבנו.
ברוך אתה אדוני, בורא הדיכאון.