קבוע, כמו מחזור המים בטבע,
משתמש בך פעם אחר פעם, כדי להוסיף לחיי קצת צבע
את הים השלו שמימיו מתאדים ועולים לשמיים
את השמש החמה שמחממת את הים בעודך נחה עצלתיים
את השמיים מלאי העננים, הלבנים או האפורים
ביום של שמש, הכל שקט, ביום של חורף- הם נהיים שחורים
מתקבצים ביחד, צפופים וכבדים,
מפיגים את הפחד, כשגשמיהם יורדים
והתכוונתי למה שאמרתי - את משחקת את כולם
משקה, מחממת, מאדה, מורידה, את כל התופעות בעולם
ומי אני, כשאת בעצם הכל?
אני יכול להסתכל לשמיים, לחפש אותך, ולשאול
אני יכול ללכת לים, להרגיש אותך, שם על החול
אני יכול להביט בשמש עד שיכאב, עד שתהיה תשובה. כן, אני יכול
