גיא שולברג / אפור של סוף עולם |
מציאות, אור אפרפר. צחוק ישן של הקלטה, יודע שכולם הלכו, אבל
חייב להמשיך את ההצגה. מרוח על כורסא, התחושה היא של האדם
האחרון, צופה בשידור חוזר של טעויות. במעגל בלתי פוסק של פצעים
ישנים, קהה חושים ולא אכפתי.
חם, זבובים שאני כבר לא טורח לגרש.
מבט מורם לרגע של תקווה ודועך מיד, איש מת.
איש מת צופה בשידורי סוף העולם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|