|
אחד השירים הראשונים שלי
מאוד כואב
מאוד כנה
הכל כבר מוכן
אני לבדי
אני הולך
לשים נפשי בידי
עוד שעה
הכל יסתיים
אני אשכב לי
למוות מדמם
או אולי כדאי לי משהו יותר סימפטי
אולי כדאי לי מזרקים וכדורים
תוהה כיצד הכי עדיף למות
אני הולך לבחור ב...
מזרקים וכדורים
כבר שנה
שהכל שחור
נעורים שהלכו
זכרונות שבא לקבור
ותמיד ידעתי
שאגיע לזה
רגע האמת
אני לא הוזה
והחדר חשוך
החדר קודר
אמא ישנה
ואבא עובד
הם השאירו אותי
כך כל החיים
ילד לא נחוץ
ילד אובד
השמיים הופכים ליותר מעוננים
ברקים ורעמים מזרקים וכדורים
ברד דופק לי על החלונות
ואני כולי עסוק ב...
מזרקים וכדורים
ובאותו רגע ידעתי שאני מוכרח לשים קץ לחיי
אז... חשבתי קצת ולא ידעתי באיזו דרך לבחור למות
לקחתי מזרק ותקעתי בוריד, חשבתי שזה יעשה לי טוב
הרגשתי קצת מטושטש, אבל כאב, אז לקחתי כמה כדורים,
שיפסיק לכאוב
הצלחתי אפילו לשתות קצת רעל לפני שנפלתי על הרצפה,
אני חושב שהבקבוק נשבר
פתאום הרגשתי את עצמי נכנס למין מנהרה, עם אור לבן בקצה
כשהתקרבתי לאור התחיל להיות לי חם
האור הלבן הפך לאדום
ופתאום שמעתי נביחות של כלבי השאול, הבנתי שנכנסתי אל תוך
הגיהנום
הסיוט שלא נגמר...
הסיוט שלא נגמר...
הסיוט שלא נגמר...
הסיוט שלא נגמר |
|
|
לכתוב סלוגנים
זה כמו לאשר
יצירות, רק עם
יותר אגו ופחות
תהילה.
אחמד אחמד,
הפועל השחור
בבמה, שעשה עושה
ויעשה את שניהם
אבל חושב
ברצינות להתחיל
לכתוב סיפור כי
ככה אי אפשר
להמשיך! אפשר
לחשוב שאני מקבל
משכורת על זה,
אפשר, אבל עדיף
שלא כי אחרת זה
יכניס אותי שוב
לדיכאון. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.