הוא עמד שם וצחק
הסתכל לעברי וצחק
אין שכל יותר.
שמו אותי שם
בתוך החדר
הסגור

לבית משוגעים
כבול לקחו אותי
קצת שקט מדי פעם
הקירות יותר מעניינים

אנשים נכנסים
אנשים יוצאים
פנים חדשות
הכל זורם במהירות
יותר מהיר מהאור

מנסה להשתכר
אולי אמצא רגעים
לשכוח את אלה שהלכו
אבל אין מנוס
מהמציאות

משתעל
הנשמה יוצאת לשניה
ושוב חוזרת
עם רעיונות חדשים
תמונות בלתי נשכחות
מילים בלתי מובנות

הסוכר הופך למלח
הים למדבר
השמש כבתה
אין יותר פרפרים
האהבה נמחקה