א. י. ענן / תולעת משי |
אחת
ועוד אחת
ועוד אחת
עושות משפט
משפט ועוד משפט
ועוד אחד
ועוד אחד
עושים בית
למה בכלל זה נכתב
אין סוף למילים עכשיו
כמו גשם
הן נופלות בשעה שהם רוצות
ואני רצוץ
לוקח נשימה ומנסה להירגע
אך אין מנוס ולא יהיה
מה שהוחל חייב להיגמר
מה שנוצר לא תמיד נשאר
דלתות הגהנום נפתחו מחדש
תמצאו לכם מסתור
כי אין יותר ארץ זבת חלב ודבש
הצרחות הצווחות
אין לי לאן ללכת
אני תולעת משי בתוך צנצנת שחורה
והילדה הקטנה לא מרפה
היא לא מרפה
אך
ביום אחד מי יבוא
מי יראה תולעת משי בתוך צנצנת
הזכוכית אולי תשבר
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|