"בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ,
והארץ הייתה תוהו ובוהו."
ה' הבדיל בין חושך לאור.
בין יום ללילה.
בין שתיל לעץ.
בין חיה לנפש אדם,
ואף הזהיר לא לאכול מעץ הפרי,
אך בני האדם לא הקשיבו ואכלו.
מאז... השקט נתמלא רעש.
הרוחניות נתמלאה גשמיות.
הרוח הפכה לסערה שהרסה את הכל!
ה' העניש את בני האדם אך זה לא עזר.
כול פעם מחדש שוב ניסה...
אך הגיע מצב שאלוהים כבר לא נלחם,
ה' מיואש,
ה' ויתר,
כי הם עושים כרצונם.
זהו ה'.
"בראשית התייאש אלוהים ונתן לחיים לנהל ת'חיים!"