באמצע יער עבות על סלע גדול יושבת לה ילדה ובוכה.
כעת ניכנס לתוך מוחה של הילדה.
"איזה כיף פה ביער.... איזה סלע גדול!" חושבת הילדה ומושכת
באפה.
"כל כך הרבה צמחים והכל כל כך טבעי וירוק", ממשיכה הילדה
במחשבותיה בעוד דמעה נוספת זולגת על לחייה.
"והאוויר ממש נקי, לא נראה לי שנשמתי אוויר כזה נקי אי פעם",
מהרהרת לעצמה הילדה בעוד שלוש דמעות נוספות נופלות על משטח
הסלע ויוצרות צורה חלקלקה ובלתי מוגדרת.
"כמה נעימה השמש שמחממת לי את העורף", מתענגת הילדה בעוד שצף
דמעות בלתי פוסקות ממלאות את עינייה הכחולות.
הצמות הארוכות שעל כתפייה משתלשלות בעליזות ומשתלבות עם יופי
הטבע בצורה כמעט מושלמת.
כמה מושלם הטבע שבו כל יצר רק מחכה להתממש.
אפילו כזה של גבר מזדקן, לא מגולח עם כרס עגלגלה וחיוך זדוני
על פניו, באמצע יער עם ילדה קטנה בעלת שתי צמות ועיניים
כחולות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.