מוקדש לך, האפס שלי.

הפכו אותי
להיות חייבת.
דברים קרו מאז
אני לא בטוחה
שאני יכולה,
להסתכל עלייך
באותה הצורה.
הדרכים נפרדו.
נעלם הקו מתאר
שבעזרתו קראתי
את פנייך.

אני רק שלך וזה לנצח
וזה אומר גם קצת שלה לשעבר.

אני מרגישה אותך נשברת
וזה כואב כי את שלמה.
מעולם לא הפסקתי לחלום עלייך,
אבל אף פעם לא הצלחתי לזכור
את החלומות.
מריחה את ריח הבוסר החזק
מחייכת חיוך הפוך קצת שמח...

טיפת טל
נוחתת לאיטה
בדרכה משמיים-
משהו בה מזכיר אותך.

היא נעלמת
נבלעת ומתמזגת
אל תוך האדמה
הלחה.