|
זה לא שלום רצוי / לא זוכר בדיוק מה אמרת /
זה לא משנה בכלום / המצב נשאר כמו שעזבת.
פזמון
בלי שום סוף טוב / לא סיפור שווה לנכדים / רק רומן חטוף שנגע
שם בעצב / השתחרר והרס זיופים מושלמים.
בית ב
וכן אני חי תודה ששאלת גם / לא עזבת כי הרגשת / שהחיים נהיים
גדולים בשביל שנינו אז למה תגידי חיבקת ועשקת.
גשר
והחיים ימשיכו / גם אחרי שנינו / ואנחנו בטח נשכח / נשיקה
וחיבוק ויאללה נזוז לחלום שחופף מציאות שאיבדנו עד הקטע
שנזכור.
בית ג
וענן דיכאון החליט לו פתאום / להוריד לי מבול במיטה / היא כל
כך מבולגנת / היא חיה בסרט / מתסריטים שזרוקים ברצפה / והיא
שוב כותבת על מה שהיה / על הסרט הרומנטי של כל הזמנים שביימתי
אצלה במיטה בספה אבל הכול בראשה.
גשר 2
ומזוודה עמוסה / עם מדבקה הזויה של דובון איכפת לי הזוי / שם
על קפה כולנו נבכה / ונחלום על ההיא של ההוא.
|
|
|
עכשיו, כשחזרה
אליי המודעות,
גהרתי מעליה,
מעל פיטמותיה
הקטנות שזהרו
בעיניי כניצוצות
אש. הרגשתי
תחושת עוצמה כמו
לא אף פעם.
נשאתי אותה אל
המישור האירוטי
במוחי כמעיין
בוחן עד להיכן
היא תישאר איתי.
גלים של תשוקה
סוחפים כשהיא
עוברת. לפתע
החטא ממלא את
ראשי, אבל אהבתי
כה פשוטה היא,
כה טהורה כך
שלאף מחשבה אין
כאן משמעות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.