יערה ליבוביץ' / לפעמים |
אל שמי החשיכה
ובחלום רודפת אחר פניך
בתוך ההמון
ויד רועדת מושטת
ודמותך נעלמת
נבלע בין כל האנשים
שצוחקים לי בפנים
לפעמים אני צועקת את שמך
מתחננת שתשמע
ותופסת את ידך
מושכת אליי אותך
והשפתיים שאתה מניע
לא הוגות מילה
והדמעות היבשות שלך
מרטיבות לי את החולצה
לפעמים אני שותקת את שמך
ואתה מדבר בלי הפסקה
מחייכת כי אתה
שוכח שהינך
ונדמה שאתה נשבר
הופך שוב לזר
ומקלפת שוב אותך
מתוך הזעקה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|