הנה אדם מאבד עצמו לדעת
שבריר שנייה, ונעשה המעשה
הקיץ הקץ ידידי, סוף המחזה

הנה אדם הולך בדרך כל בשר
מזדכה על ציוד, נועל דלת
יום בלי ענן יום, שמיים תכלת

הנה אדם יורד דומה
פיו סכור, וגרונו יזעק מילים
הולך לו כך בלי אומר ודברים

הגידו נא, בנאדם למה נוצר?
למעל? להבל? וודאי לא לחירות
עבד לתשוקותיו כל ימי חלד ובחרות

ושפוט בערוב ימיו לזקנה מנוולת
קירות מתקלפים, פנים במסגרת
אשנב משובר, ענן בשמי תכלת

חיי אדם צל עובר, ומה יתרון
לו בעמלו שסופו עפר ואפר?
ד' אמות ביתו וחסל הסדר!