כיביתי את האור
אני על מיטתי שוכבת
מנסה שלא לזכור
אבל עליך אני חושבת
נבלעתי לי באור
שעליו אני חולמת
האור שאותו אזכור
כשאותך אני נושמת
נשטפת אני באור
ובתוכו אני מתרככת
אבל אני נופלת בבור
אתה בזרועות אחרת
נגמר לי כל האור
המציאות כה הפכפכת
אך גם החלום הפך שחור
את הסדין אני מועכת
החדר מתמלא באור
של בוקר חדש וכואב
מנסה אולי לזכור
איך פעם היית אוהב. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.