New Stage - Go To Main Page

שיר אריאל
/
זה מרגיש כואב

לילה, חושך בחוץ וקר... אני שוכבת במיטה וחושבת עליך, מרגישה
את העין מתמלאת בנוזל מציק... ואז, לאט, היא יורדת לכיוון
הפה... אני מרגישה משהו מר... מר... זה מגעיל... אז דמעה אחת
גוררת עוד אחת ועוד אחת, זה כואב. הבטן מתקפלת ואני מתכווצת,
מרגישה שלקחו ממני משהו, הלב נצבט, זה דוקר, אני מרפה את
השרירים ונותת לנשמה שלי להיזרק, לאט לאט אני מפסיקה לבכות
ואני מרגישה מוזר, אני עוצמת עיניים ונרדמת.
ואז אני קמה בבוקר, עם אותה תחושה מגעילה מאתמול, אני נכנסת
למקלחת וישר אני נופלת ונותנת למים להישפך עליי, הם חמים ואני
מרגישה אותם זורמים על כל הגוף שלי... אני עוצמת עיניים ואני
רואה תמונה שלך, אני מתחילה לבכות, ואז אני מכווצת אותן וזה
עובר. אני יוצאת מהמקלחת, לוקחת את המגבת ומכסה את הגוף שלי,
אני מתלבשת לאט, אין לי כוח בגוף, אני מרגישה חלשה. אני שמה
שיר עצוב והולכת למטבח להכין לי נס... אתה לא עוזב אותי לרגע,
אתה רודף אותי בכל מקום, אני הולכת למרפסת ויש שמש בחוץ ונעים
אבל מבפנים קר לי... אני מקפלת את הרגליים ומניחה את הראש
עליהן, שותה לאט מהנס, הוא מתוק אבל מר לי... יש טלפון, אני לא
עונה, מתקשרים שוב ושוב ולי לא אכפת בכלל, אני חושבת עליך ועל
מה שעשית לי, זה לא עובר, מרגע לרגע זה רק כואב יותר. אני
מרגישה מוזר, אבל אני רגועה, אני מדמינת שקורה לי משהו רע,
שאני בבית חולים ואז אתה בא ואומר לי "סליחה, אני לא התכוונתי,
אני אוהב אותך!" ואז אתה מחבק אותי, ואני מעיפה אותך כי אני
מרגישה שאתה זר, שיקרת לי! אתה שוב מצטער ומנסה לחבק אותי פעם
שניה, ואז אני נותנת ללב שלי להדריך אותי ואני מחבקת אותך
בחזרה, זה תמיד מזכיר לי למה התאהבתי בך כל כך, אתה מתקרב
אליי, כמה שהעיניים שלך יפות, אתה מתקרב עוד ואז אני מעיזה
להתקרב אליך בחזרה ולנשק אותך... אויש, כמה שהתגעגעתי לנשיקות
המתוקות שלך... אז אני שומעת צליל טלפון, החלום נגמר... אבל
הטעם של הנשיקה שלך עדיין בפה שלי, אני שוב לא עונה, אני לא
רוצה לשמוע מאף אחד, אפילו אם זה אתה שם!
אני מרגישה שנאה! אני שונאת אותך! הדמעות מחניקות וכואב לי
הראש... אני נכנסת למטבח, פותחת את המגירה, מוציאה קופסת כדורי
שינה, ואז אני מרגישה יותר חנוקה מהדמעות, זה מרגיש כואב
ואיכסה, אני פותחת את הקופסה... כדור ועוד כדור... בינתיים
עוברים לי פלאשבקים שלנו ביחד, אני פוחדת.
אני מסתכלת על קופסת הכדורים ותוהה אם להמשיך או לא, אני רק
רוצה לגמור עם זה כבר, לאט לאט אני נופלת, כל הגוף שלי רפוי,
עוצמת עיניים, ואז זה נגמר, נגמר לתמיד.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 12/1/06 1:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שיר אריאל

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה