|
הכל נגמר בשאלות
ואת מוצפת פחדים
שום דבר כבר לא ברור
וכולם לא מבינים
כי את תמיד מספרת הכל
ובדר"כ מאושרת
אבל הם לא רואים אותך,
אז ממי את מסתתרת?
[פזמון]: בשקט עם עצמך
ובוהה במחשבות
אבל מה זה בעצם קצת לבד
בשביל שתקבלי תשובות
נהגת לחשוב שלהכל יש סיבה
אבל כלום לא זז
ואת כבר לא מרגישה
קפואה מבפנים
והלב בקושי פועם
מרגיעה את עצמך
והרוגע שוב נושם
כי הכל עניין של זמן
ושל שליטה עצמית
את לאט לומדת לשלוט בזה
וכלום כבר לא מפחיד
כי הכל במסכות
והרגשות לא משתנים
את סגורה מהעולם
ולא עולים בך כבר פחדים |
|
|
סכינים בגב!
נקודה, וקו!
דם עולה, דם
יורד, דם עולה,
דם יורד!
עכבישים מטפסים
לך על הגב!
ביצה נשברת!
כובע עף!
ורוח...
"פווווווווו..."
זאת שאהבה את
התל-אביבי עושה
נעים לתל-אביבי
בגב (!) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.