לא לוקחים מילים חזרה
זה היה החוק
כמו שלא לוקחים שבויים
או מערבים הורים
זרקת לאוויר,
מישהו בטוח יאכל.

אמן במילים, אתה
יוצר איתם בניינים גבוהים וחזקים
אבל רק אני יודעת
עד כמה מוחשי כאב האבנים
שאתה מיידה בי
כשאין רואים,
אתה טווה מילים, חבלים ארוכי טווח
וכאשר כולם מרוכזים בלראות איפה זה נגמר
אתה מכשיל אותי בהווה הקצר.

המילים-שנינו יודעים
חזקות ממך וממני
וכאשר אתה זורק אותן עלי
הן מאמצות את המשמעות
ומתגלגלות איתה הלאה
דורסות אותי עד אלם.

הא, הא,
שתיקה שווה אלפי מילים,
אתה מבין,
תמיד אהיה צעד לפניך,
תמיד תשנא אותי
ותמיד אהיה שותקת,
נצחתי.