New Stage - Go To Main Page

אביטל אברהם
/
שוב אתה בא והולך

א. הוא לקח את ידה והביט בה,
החליט שהיא תהיה האישה שלצידו,
הסיט את עיניו אל האופק הרחוק,
אינו יודע כיצד הפעם יתחמק.

פזמון:
אם תאמר שוב אוהב,
אם תרצה את ליבי לשבות במילותיך,
לא תוכל לעשות זאת לעולם,
כי אם תחפש את הרגש שעוד נותר בי,
תמצא רק שברים ששייכים  לך.

ב. הוא דיבר אל ליבה ולחש לאוזנה,
הבטיח שהכוכבים יהיו של שניהם,
נישק את ידה ופתאום התחלף,
לא ידעה היא לאן הוא הולך.

ג. הוא קנה לה את הירח וגם את השקיעה,
צבע את העתיד, בחר בה בהווה,
לא ידע מנוחה, היא ניסתה להרגיע,
אך נפשו כבר הפליגה עם אור ראשון.

ד. הוא רדף אחריה בלילות, שנים של אכזבה,
ובימים כשפנתה הוא חיכה בפינה,
ולמרות שידע הפעם תסכים שלו להיות,
השאיר אחריו שובל של דמעות.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 4/5/05 1:26
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אביטל אברהם

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה