א. הוא לקח את ידה והביט בה,
החליט שהיא תהיה האישה שלצידו,
הסיט את עיניו אל האופק הרחוק,
אינו יודע כיצד הפעם יתחמק.

פזמון:
אם תאמר שוב אוהב,
אם תרצה את ליבי לשבות במילותיך,
לא תוכל לעשות זאת לעולם,
כי אם תחפש את הרגש שעוד נותר בי,
תמצא רק שברים ששייכים  לך.

ב. הוא דיבר אל ליבה ולחש לאוזנה,
הבטיח שהכוכבים יהיו של שניהם,
נישק את ידה ופתאום התחלף,
לא ידעה היא לאן הוא הולך.

ג. הוא קנה לה את הירח וגם את השקיעה,
צבע את העתיד, בחר בה בהווה,
לא ידע מנוחה, היא ניסתה להרגיע,
אך נפשו כבר הפליגה עם אור ראשון.

ד. הוא רדף אחריה בלילות, שנים של אכזבה,
ובימים כשפנתה הוא חיכה בפינה,
ולמרות שידע הפעם תסכים שלו להיות,
השאיר אחריו שובל של דמעות.