|
מפרדסי גופה אשר עליי שפעה -
הוכו עיניי באור סינוורה
ובינות מכמניה בניתי לי עולם מיקסם
ואחריי נעלתיו מכל חמדן.
מסתודד אנוכי עמוק בתוך גופה
בשגב מרכבת תשוקתי העולה
והיא יורדת אל זכרותי
ומפצירה: "השקה פרדסי!".
01/05/05 © |
|
|
התחלתי להתכתב
עם מישהי דרך
הבמה. היא נורא
חמודה, אבל היא
חרא של משוררת.
אז הייתי חייב
לשקר ולהגיד
שאהבתי. אבל
אח"כ נכנסתי לדף
שלה ונתתי לכל
היצירות שלה
ציון 1.
בחיים היא לא
תדע שזה אני. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.