|
טעמתי טעם התופת, כיושב בקדרות העולם
תחת הררי אש ובוהה בחשכה הנעגבת
באין-ספור ידיים ואינספור גופים אפלים
ואין זולתם כל תשוקה.
בקיני המרבץ של תחושות מדומות ופירי המיכרות
של זהב השוטים הבוהק -
צהוב חולני הקורא לעיניים לדמוע
כמוצא סיבה לנבור באשפתות המכונסות מאחריהן.
שיירי השחור הלהיטו נקבוביות לשוני
ומחיר המראות שבכיתי, העורות השרופים
על קירות בניני מגוריו של גזע נכחד זה מכבר,
האוניות השכובות על צידן בחול הדביק -
משקעי הים הגדול שאבד
בבערה האדירה שבאה בעקבות קיצו של העולם.
ואיזו כליה מרהיבה שבה הגהנום עצמו
נראה כמדורה בלבד על להבת השמש
והשמש נראתה כגחלילית
בלילו של היקום הבוער. |
|
|
לידיעתכם, בסדרה
המקורית גרגמל
לא רצה לאכול את
הדרדסים, הייתה
לו נוסחא מיוחדת
שתהפוך אותם
לזהב, בדיבוב
פשוט שינו את
זה, אלוהים יודע
למה.
צרצר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.