|
תחושות הגוף.
זה דוקר בבטן. מתחת לחזה, קצת מעל הפופיק. מין דקירות מוזרות
כאלו שלא נפסקות. זה לא כאב בטן, זה אוסף של הצקות טורדניות
כאלו שלא מפסיקות.
הראש מרגיש איטי, כל הדברים עוברים לפניו באיטיות פתאום.
העיניים כבדות, יורדות מטה, שואפות להיסגר. הם לא רוצות לראות
מה שמתרחש.
האוזניים הזדקנו. הם כבר לא שומעות כמו לפני. פתאום חצי מהנאמר
לא מגיע אליהם כלל. הכל שקט יותר.
הידיים נחלשו. כבר אין צורך להרים משאות כבדים. אין נחיצות
למאמץ. הכל רפוי.
לרגליים אין כבר טעם. למה ללכת? לאן?
והלב... הלב נשבר |
|
|
בוא נשחק משחק:
אני סלוגן,
אתה קורא אותי,
אני ממש
מצחיקה,
אתה ממש צוחק.
המשחק הזה דפוק,
בוא נודה באמת,
אני כוסית ואתה
פשוט לא.
זאטוטה
פסיכודלית,
משחקי תפקידים
זה לא הקטע שלה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.