דרך שינוי מאוחר רגע פוסע,
בנוף די מוכר מתגעגע
אל אותם הימים הפשוטים באמת,
להלך בשבילם עם תרמיל ומקל.

בין כוונות מתחלפות עין בעין
מתוך ים זיכרונות נחלץ - ועדיין
רחוקות המילים וקרובות השתיקות
שאני מבפנים בוחר להיות.

הוא פרוס לפני
ואליו אעפיל
לא אלך- לא אדע
שכן

זה אותו שביל שצעדתי בו כבר
אותו ניגון, אותו ריח מוכר
ואותו רעד
של שיר ישן שהולם בכל שעל
על דרך עפר.

דרך ניסוי תעיות אני יודע
לומד משטויות שאני מבצע,
ואין כוח ללמוד מי אני ומי הם
לא רוצה, לא יכול על עצמי לוותר.

הוא פרוס לפני
ואליו אעפיל
לא אלך- לא אדע
שכן

זה אותו שביל שצעדתי בו כבר
אותו ניגון, אותו ריח מוכר
ואותו רעד
של שיר ישן שהולם בכל שעל
על דרך עפר.

שביל עד לפי התהום, עוצר בשוליים
משקיף הנוף שנצבר בינתיים,
עננו עוד מורים לי שינוי בקרוב,
להמשיך ולנוע ולא לעזוב.

הוא נפרס ונמשך
עד לאופק בהיר
כבר הלכנו, ראינו

שזה אותו שביל שצעדנו בו כבר
אותו ניגון, אותו ריח מוכר
ואותו רעד
של שיר ישן שהולם בכל שעל
על דרך עפר
שצעדתי בה כבר
אותו ניגון, אותו ריח מוכר
ואותו רעד
של שיר ישן שהולם בכל שעל
על דרך עפר.