2:40
פינקפלוייד זורקים בנונשלנטיות שאלה מתגרה שלא מחכה לתשובה

אז מה??? את חושבת שאת יודעת להבחין בין גן עדן וגהינום???

הא??? הא!!! האאא?!

זו כבר הפעם ה-49 שהם שואלים את זה.

אני לא עונה. בעיקר כי אין לי תשובה.

את השיר הזה  שמעתי בפעם ראשונה כשהייתי בת 17. אולי 16.

החבר הראשון שלי כתב לי מכתב מהצבא. עט כחול משרדי. נייר לבן
A4 חלק.

בכתב של בנים הוא כתב לי את המילים של השיר המדהים  הזה.

אני זוכרת שהאנטיליגנט שלח לי את זה במעטפה חומה צהלית משו
ואמא שלי

חשבה שהגיע לי צו.

נכון.

אני מהורהרת.

שירים. ריחות. אנשים. זמנים.

כמה חוויות עברתי.

כמה עוד לפניי.

היום דיברתי עם הלב שלי.

אחרי ששלחתי לו אי מיילים והוא לא ענה הבנתי שאין לי דרך אחרת
אלא להרים לו טלפון. מחסוי.

צרוד משתעל ומתגעגע הוא האזין לי.

מצמץ בעיניים הירוקות חומות שלו.

שתק שתיקות של געגוע מהול בעצב והבנה.

הסברתי לו שאני חייבת לעזוב אותו.

ללכת. לא טוב לי ככה.

הוא אמר שהוא התכוון לצלצל מתישהו.

לא עניתי לו. בעיקר כי לא היתה לי תשובה.

"איך הייתי רוצה שתהיי פה", שר הסולן הורוד של הפלוייד

ואני עוד לא ניתקתי וכבר התגעגעתי אליו.

להפרד מהלב שלך זה כמו לכרות את יד ימין.

אמרתי לו רגע לפני שנעלמתי שאולי נישאר סחבוקים ככה.

הוא אמר שהוא לא יודע להיות סחבוק. שהוא מכור אליי.

שהוא מאמין שהזמן יביא תשובות.

משפט טוב.

הייתי נותנת את זה להלחנה אחרי הקטע של הסולו גיטרות.

...טיים ויל ברינג אנסר מיי דיר
האו איי ויש יו ור היר...


עכשיו כבר מאוחר ממש.
נהיה 3 וחצי.
אני מכסה את גופי הלבן בשמיכת העננים שלי.
שוכבת על סדין ורוד
מאזינה שוב ושוב ושוב לשיר שלא נמאס ורק עושה לרצות להיות
ביחד.
חושבת על זירו 7.  על לקשקש על קירות. על אבן אסנס. ועוד להקות
שתמיד
יזכירו לי את היחד שלנו.
לקוות שלא אפגוש אנשים שיריחו מקנזו או 212.
שהמעיים לא יתהפכו לי.
כמה פעמים הגורל מחייך אליך.
היו כמה פעמים שהייתי בטוחה שזה זה זה.
אבל  כשנפגשנו משו אחר קרה.
הייתי מסבירה אם הייתי יודעת. אני לא.
אחרי השיחה עם הלב שלי. עשיתי אמבטיית קצף.
הדלקתי נרות
ושמתי את הרגליים על הקרמיקה הלבנה
אכלתי אגס חום כמו בסרט עיר של מלאכים עם ניקולס קייג' ומג
ריאיין.
לרגע הרגשתי כמוהו.
כמו ניקולס.
מלאך שתלשו לו ת'כנפיים וכל מה שנשאר לו, זה לאכול אגסים חומים
ולהתגעגע לרגש שפעם ליטף לו ת'פנים.

והשיר לא מפסיק לגנוח לי גיטרות שעושות אהבה בידיו המיומנות של
פלוייד
עצובה. חזקה. מפוקסת. מאוהבת בידיעה שמתישהו אהיה מאוהבת שוב.
כמו אדם אחרי הביס בתפוח.

הזמן יביא תשובות

פאקיט