תמר ילי / רונן |
שבעל פה. בבוקר ההוא שיננתי אותו. והוא, בנחת תחת מבטי הבוחן
ומזכרר, כאילו עוד אפשר לצרוב בי משהו נוסף ממנו. והלכתי
מעימו, שמעולם לא היה עימי, ואינני מפסיקה להביט לאחור, והוא
אינו יודע.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|