בלילות הבאים אחרוט את שמך
על קירות מלונות מרוטים,
מראות טחב וריח שתן בפינות,
על מיטות חורקות אשכב לי לבדי
ואעקוב אחר טפטוף המים הדולפים
מברז שלא מתעייף לעולם.
מן החוץ יללות כלבים שחותכות את הלילה,
מכווצות את ליבי
וחתולות מקמרות את גבן צווחות -
רוצות לא רוצות...
כוס היין תישמט מידי על מזרן שראה יותר מדי
גם הוא נבוך וקפיציו לוחשים מילים שרק לי -
רומזים לי לברוח- אין זה מקום עבורי.
כתמים מושרשים בו שתי וערב
ככתובות על הקיר- עירוב של כאב ואבק דרכים
ואני בין שמיכות אתקפל לכדור אדם
ואחרוט את שמך על קירות מרוטים
אם תעבור כאן אתה ביום מן הימים,
אשאיר כאן חותם של כאב
מזכרת ממני מימים רחוקים. |
