אדון רומיהו / קיץ - אחד |
שטויות שאני לא מבינה,
זה מונח על השולחן,
עם החזה פתוח.
והלב דופק מהר,
מנסה שלא להסתכל,
רק לא לצפות,
לא להתאכזב.
חיוך מוזר,
ופרחים נבולים,
אבל אני עדיין מחזיקה.
חזק מדי כנראה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|