נלה פן / אשליות |
שנגררים אל התהום
כה פגיעים ורגישים
כל עולמנו הוא דמיון.
עומדים ונחבאים בצל,
עייפים מכל הניסיונות,
ומפחדים להתבלבל,
לעשות צעד ולמעוד.
וכך עוברות שעה שעה
דועכת לה האהבה,
רצחנו את העקרונות,
מתפרנסים מאסונות ,
כל יום נופלים עוד קורבנות,
עניינו כבר אינן דומעות
עוד לא שברנו את השיאים,
עוד לא הגשמנו חלומות,
מוכרים את הגוף...
מוכרים חיים
בעטיפה של אשליות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|