בגדים של יומיים במוח הטוש / הומלס של חיים שמחפשים משמעות /
רק צדק בלי שום אבל / לא רוצה לבכות על אבנים / כנראה ששם הבית
נמצא / מחובק עם תולעים.
                          פזמון
ושעון של טבע מקרקר שם בחוץ /
אורות כל הלילה מסתובב ביום כבוי /
עיניים לכלוכית שרוצה להיות נסיך /
ערסל של סוף הלילה ומיליוני כוכבים להציץ.
                         בית ב
ונוסע בכביש עם פרצוף של עציץ / ואלף שנים לאחורה /
טועם עגבניה באמצע השוק / ונזכר בחיים שעברו לה בלי שקל בכיס
והמון חיוכים / נרדם במונית לעפולה /
חוזר לחיים בקטעים השקטים /
ומשאיר את הטוב לזולה בחלום.
                         בית ג
ואין שום מטרה / רק מיליוני כיוונים / וסוף מחופש עם שמלה מגרה
/ וחיוך אדמה שכתוב בה / שם נהיה לא במקרה / ספק אם נפגוש שם
אותו על החוף.