למה אתה לא יוצא לי מהראש...?
למה שמדברים על אהבה אני נזכרת בך.
מנסה להוציא את הראש, להבין שזה נגמר.
נגמר לפני שזה התחיל, אהבתי אותך ועדיין אוהבת
ולאט לאט תקווה איתך אני מאבדת.
מנסה לשכוח את הנשיקות, מנסה להרוג את כל הזכרונות.
אך אתה מופיע אפילו בחלומות.

עד שסוף סוף חושבת שאותך אני קרובה לשכוח,
שוב אתה מול עיניי מצפה שאחזור.
ואתה מצפה שהכול יעבור.
איתך אני בפחד, פחד שזה ישתנה ושהכל חלום
אני לא רוצה להעורר ולבכות עליך שוב.
ולדעת שלעולם לא תשוב.
לא יודעת מה אתה מרגיש, אבל בטלפון אליי אתה אדיש.
כשנפגשים אתה אחר, מלא חיבה, מצחיק ומתוק.
אבל עם זה את כל דמעותי לא תצליח למחוק
יודעת שאותי אתה עדיין לא אוהב, אך הספקת מהר מאוד אותי
לאכזב.
שהלכת בלי לומר דבר, אבל מה בעצם נשאר,
מהאהבה נשארה רק אכזבה
מכול הרעש והצלצולים נשארה רק דממה...
ואני שוב בוכה בחזרה אבל הפעם על טיפשותי,
עיוורת הייתי אחריך , איך לא ראיתי את הקרירות בעיניך
שהכול שקר אחד גדול, שלשקר כך רק אתה יכול.

נגמרו הדמעות, הן לא זולגות יותר, בכיתי מספיק.
ויתרתי הרמתי ידיים, מחכה שהרגש הזה יחלוף
ושאחרי תפסיק לרדוף. לא אתן לך לחזור לחיי שנית
כאן אני ממשיכה בחיי בלעדיך.

מוקדש לדורון .....מקווה שזה לא יגמר כמו בשיר
והפעם לא תעזוב שנית