כמה נפלא הוא דבר האהבה
למרות שלפעמים נוחלים אכזבה,
הגיל בינינו מפריד,
מחזיק רחוק ולא נותן להגיד
לומר מה מרגישים
בלי להתייחס לאנשים,
רק אחד לשני
ואני לליבי.

בלילה ללחוש את שמו לכרית,
וכשנפתחת דלת לקוות שהוא מזיז הידית,
לחלום חלומות קנאה
ולדמיין אותנו יחד בהנה
באוטובוס מחפשים ספסלים קרובים
וכשלבסוף מבטינו נפגשים אני בעננים.

אבל את דבר האהבה
אותו דבר מקודש ומופלא
שמרנו לעצמנו לא שיתפנו אדם
וכך נעלם אותו רגש חם.

הבית האחרון עוד לא קרה ואני מקווה שגם לא יתממש