מייק קופר / עינים מלאות דמעות |
כבר לא מבינות
איך קמת והלכת
והעינים שוב בוכות.
איך בשנייה את לבי גזלת
ועדיין לא השבת
יושב וכותב, חושב
על אותם ימים
שהיית שלי
עינים מלאות דמעות
עדיין בוכות
בוכות על לב שנשבר
בוכות על ימים
בוכות על זמנים
שלא ישובו
אותם שרידי אהבה
נחרטו לעד בלבי
אותה אהבה, אהבה ראשונה
אותו כאב, שלא יחזור
אך הדמעות שוב זולגות.
עינים מלאות דמעות
כבר לא מבינות
איך קמת והלכת
והעינים שוב בוכות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|