נדמה שלפתע נסוך חיוך על שפתיי
סתם כך, מעצמו הוא בוקע
נדמה שמעט בורקות הן עיניי
והעצב שרבץ - דועך, שוקע
מתוך העננים שהאפירו, מתוך הערפל
כבר לא ראיתי קרן-אור זוהרת.
מתוך הדמעות המלוחות, מתוך הצל
כבר שכחתי שאפשר אחרת
חלפה צינת החורף, ושוב פותחים חלון
ואתה נושק בעורף, ושוב חולקים חלום
ברוך הבא, אביב חיי
משיב הסומק ללחיי
ברוך הבא, אביב חיי
נפתח הלב, נפקחות עיניים לרווחה
ומתחשק לחבק, ובוקעת אהבה שמחה
ומתחדשת רוח-היצירה, בהשראה מרגשת
והתשוקה - לחלוק, להתאחד, לגשת.
בוא אתי, בוא אליי, בוא בשניים
נחגוג מבוקר ועד ליל
נשיר ללבנה, לכוכבי-שמיים
נרעיד מיתר ונחלל.
חלפה צינת החורף, ושוב פותחים חלון
ואתה נושק בעורף, ושוב חולקים חלום
ברוך הבא, אביב חיי
משיב הסומק ללחיי
ברוך הבא, אביב חיי
ירושלים, 20 באפריל 2004 |
