ארבל הכרמלי / מאזן |
ארבל הכרמלי / מאזן |
היו לנו זמנים טובים; שמנים ומדושנים מכל טוב ארץ האהבה והתשוקה, היו לנו זמנים רעים; רזים ורעבים מכל רוע הטינות והמחשבות. זהו סיפור של מאזן המספר עצמו לדעת, בנענוע הגעגוע. הזמנים הטובים חיפו על הטובים, הזמנים הרעים טרפו את הטובים; ולא נודע כי באו אל קרבם... נותרנו "תיקו"; המאזן מאוזן ומה מכאן?- לגמור הסיפור או לבקש הארכה? 30/04/05 © |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|