היכן את מחכה לי בסוף היום?
את אינך מחכה, זהו רק חלום...
האם החברה דפוקה או שמא זה אני?
הולך עם הראש בקיר התוחם בין פטתיות לעלבות נפש...

הפראדוקס של חיים כנגד חיים,
את חיי שלי אקח אם אאלץ לפגוע בך...
אך גם במצב היפוטתי בו שווה לחיות,
היה העולם נרקב ונאכל על ידי האנושות...

כאשר מחשבה עמוקה אינה מצטלמת טוב,
וגם את המוסריות הרג הכסף,
מה נשאר עוד בעולם לאדם בודד?
רק אותך. אבל אפילו את אינך נמצאת...

מחוץ להישג יד, גם בעוד עידן או שניים.
גם כאשר תורד האנושות מגדולתה - האשלייה...
אשלייה שמשחקת גם בראשם של גאוני הדורות,
כולם התעוורו מהאמת החבויה, שאינה נחשפת.

צאי מהגשם, כדי שכולם יראוך לראווה,
אך לא תוכלי לשנות דבר, גם אם תנסי במלוא כוחך,
שכן אפילו לאהבה אין כוח לגבור על האמת,
על הבדידות, על הריקבון, על חוסר האמונה...

כיום, כאשר האנושות יכולה להיות משולה לנגיף,
אשר מתפשט במהירות והורס כל אשר נקרה בדרכו,
לא תוכלי להצילנו מיד האמת הנוגשת בבשר החי...
אפילו את לא תוכלי למלא את החללים הריקים שבאדם...