ואם האש הזו, שורפת, מעכלת את חושי
מעלה עשן סביב מי שאני ומי שהייתי
כיצד יוכל לראות האדם הבא מהדרך אותי?
לא יוכל, ענה
והמים שיזרמו לכבות האש שעיכלה את נפשי החרדה,
יציפו מעייני, ייבשו תכולתי, עד אשר עיוורות עיני ההלך ליגון
העמוק ולכאב השורר בי
ואיך יעזור?
לא יעזור, ענה
ואם החול, שנסחף עם המים, להביא מנוחה ללבי, אדמה באופק, מקום
מבטחים
יציפיני, ויביאני אל חוף שומם, לבד מכל אדם, בודדה מכל יצור
מי יכירני?
לא יכירו, ענה
וכשאשחה לחוף אחר, מיושב, האשאר? הארצה להיות חלק מאנושיות?
האם יש בי אנושיות מספקת לאנשים נוספים?
ולא ענה |
