שוב חוזר אותו אקורד על הגיטרה, שמסמן התחלה חדשה
זו הרגשה של שיכרון חושים, לדהור אל תוך הסערה
מעביר הילוך קדימה, רוצה למשוך עוד ועוד
לא מפסיק לנוע הלאה, עד האין סוף
התיבה משמיעה עוד שיר בדרך אקראית
ואני נזכר בימים שיכולנו לשבת סתם במכונית
אני רוצה להיות כל כך גבוה, כמה שרק אפשר
להפסיק לראות ורק לשמוע, כמה שמיותר
כולם מגיעים לקו המירוץ, לא משנה מאיפה
מתחילים להרגיש אנדרנלין ושוכחים את המחר
ואני עמוק בתוך ההמון, מנסה למצוא פירצה
רק ממשיך אל תוך הלילה, עד האור הבא
אנשים רבים שומעים דברים, מסננים את מה שרע
לפעמים הם נדבקים בשיר, כאילו אין ברירה
והגיטרה, ממשיכה לנגן אקורד ועוד אקורד
והזמן עף למעלה ומוחק את היום הבא
אני עוצם עיניי, פורש ידיי למרחק
ומקווה שהכל יבוא במהירות הבזק
אני רוצה להיות כל כך גבוה, כמה שרק אפשר
להפסיק לראות ורק לשמוע, כמה שמיותר
כולם מגיעים לקו המירוץ, לא משנה מאיפה
מתחילים להרגיש אנדרנלין ושוכחים את המחר
ואני עמוק בתוך ההמון, מנסה למצוא פירצה
רק ממשיך אל תוך הלילה, עד האור הבא
זהו אקורד סיום, עוד מעט המסך יתחיל לרדת
לאט לאט מתחיל להתקפל לו כל הצוות
הספר, המאפר, אנשי הסאונד והתפאורה
מחר בעיתונים לא יפסיקו לספר מה קרה
הגענו להילוך האחרון, מפה אין דרך חזרה
אז תפרוט לי עוד אקורד אחד על הגיטרה
אני רוצה להיות כל כך גבוה, כמה שרק אפשר
להפסיק לראות ורק לשמוע, כמה שמיותר
כולם מגיעים למירוץ, לא משנה מאיפה
מתחילים להרגיש אנדרנלין ושוכחים את המחר
ואני עמוק בתוך ההמון, מנסה למצוא את הפירצה
רק ממשיך אל תוך הלילה, עד האור הבא |