בעולם שבו כל אחד אומר את מה שמתחשק לו, גם אני רוצה להגיד מה
שעולה לי לראש. אבל מה לעשות כשאני לא יכול לבטא את זה במילים
המוכרות לאדם?
דבר אחד בא לי לראש - כמה שאני אוהב אותך. כל מה שאני רוצה
להגיד זה שאני אוהב אותך. להגיד, לצעוק, לקרוא, שכל העולם ידע
כמה שאני אוהב אותך.
אבל יש לי בעיה. והיא ממש מציקה. אלפי מילים יש. מיליוני מילים
בכל שפות העולם, אבל אין מילה אחת, בכל השפות האלו, שיכולות
לבטא את האהבה שלי אלייך. האדם לא מספיק חכם למצוא מילה
שתתאים.
אין. פשוט אין. כל מה שאני רוצה זה למצוא מילה שתתאים. אני
מקווה למצוא אותה.
אולי עדיף שאני אשתוק? למה סתם לבזבז מילים שלא שוות כלום? למה
סתם לשלוח את גלי הקול באוויר שיתנדפו אחרי שניה? אני רוצה
למצוא מילה שתצרוב את האוזן, שתישמע שוב ושוב, שלא תפסיקי
לשמוע אותה, שתדעי תמיד כמה שאני אוהב אותך.
אבל אני לא רוצה לשתוק. עד שאני אמצא את אותה מילה צורבת, אני
אמשיך לשלוח גלי קול שיתנדפו בשניה. אני אשלח אותן שניה אחר
שניה, כדי שלא יתנדפו, שיחזרו על עצמן שוב ושוב, עד שאצליח
למצוא את האבידה. עד שאצליח להגיד - אני אוהב אותך, ככה שתזכרי
את זה תמיד.
אז עד אז, אני אוהב אותך... כל-כך אוהב אותך! אוהב אותך יותר
מהכל! את הסיבה לחיוך, לנשימה, למצמוץ ולקיום של העולם הזה.
בלעדייך אני לא יכול. בלעדייך אני לא רוצה. בלעדייך, אני לא
אחיה.
א-נ-י  א-ו-ה-ב  א-ו-ת-ך!!!