צבע רודף צבע,
בעולמו של כלב.
חלומותיי הרצינו,
עת הגלד פשט בעורקיי.
מראה הים המסעיר את עורך,
חברבורות-חברבורות,
עודנו נושא אדרנלין.
כל יום מחדש אני שוכח אותך.
מלבד כשאני מגלה ששוב אני לא שקט
ושוב אני מנסה לצאת
מאהבה שלא קיימת מלבד בי
מאצבעות חשובות, רכות, רטובות
שאינן שלי.
כמה עדינות היו אז
אצבעותייך
כשניקית את עיניי, מלכלוכים של בוקר ובוץ שחור.
איך שנתיים נסחפתי אחר
האהבות הקטנות שלך
לסנוקר
לאלניס
לאנשים
ואת כל כך יפה וזה לא יאמן
גם כשאת היא האיילה גם כשאת הזאב
איך מבט אחד לאומן במה
השאיר אותי חרש חרש מדמם |
