אדריאן טודור / פריחה ושלכת |
צלליות גומות פנייך
מתרפקות על רוגע
שלוותן.
בת צחוקך נוהרת
משיפול אל שיפול,
מגבעולי הרגעים
פרח הזמן.
בשיטוט אינסופי
מבטי הסחרחר
תולש מעינייך ריסים
להביע משאלות.
שיערך סוטר לפניי
אדמדם מלחיי
סומק עורך מלטף את עיניי
ושלכת חולפת בצמרות לבי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|