אדריאן טודור / מחול געגוע |
בליבך הנטוע
לרגלי עצי עד
כפופי זמן
איתמם למראך,
אטעם ממחולך
ואסוב על בהונות
הגעגוע.
כי תפלי לעת ערב
כשקיעה מתכנסת
אל דלתי הפתוחה אל הלילה,
התיישבי לרצפה -
בשערך הפרוע
ארקום צלליות זיכרונות.
אם האח לא תבער
והאש לא תזכה
להחיות הנר לעוד לילה
אנגן את שירך עד תבקע הזריחה
ללטף כף ידך עד עד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|