כי עברו מחולות
בליבך הנטוע
לרגלי עצי עד
כפופי זמן
איתמם למראך,
אטעם ממחולך
ואסוב על בהונות
הגעגוע.
כי תפלי לעת ערב
כשקיעה מתכנסת
אל דלתי הפתוחה אל הלילה,
התיישבי לרצפה -
בשערך הפרוע
ארקום צלליות זיכרונות.
אם האח לא תבער
והאש לא תזכה
להחיות הנר לעוד לילה
אנגן את שירך עד תבקע הזריחה
ללטף כף ידך עד עד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.